| |
|
|
אנגלית
|
שם ערבי
|
הסבר לשם הרחוב
|
|
אבן ג'ראח
|
IBN JARRAH
|
ابن جراح
|
חסין בן עיסא אלג'ארחי, מקציני צלאח א-דין, נפטר ב- 1201 ונקבר מצפון לעיר העתיקה במתחם "א-זאויה אלג'ראחיה" שהקים וממנו החלה להתפתח שכונת שיח' ג'ראח.
|
|
אור החיים
|
OR HA-HAYIM
|
أور هحَيِيم
|
פירושו לתורה של המקובל רבי חיים בן עטר (1696-1743). נולד במרוקו. גר בירושלים ברחוב זה. בית הכנסת שבו התפלל נשמר בתוך מוזיאון חצר הישוב הישן. נקבר בהר הזיתים.
|
|
אלג'בשה
|
AL-JABSHA
|
شارع الجبشة
|
מקור השם אינו ברור. יתכן ושם הרחוב על שם משפחה שגרה במקום.
|
|
אלהכארי
|
AL-HAKKARI
|
الهكاري
|
בדר א-דין מחמד אלהכארי, קצין כורדי ששירת אצל אלמלכ אלמעט'ם עיסא תרם ב- 1213 את המבנה "מדרסת אלבדריה" ברחוב אלקירמי עבור תלמידי האסכולה השאפעית. אלהכארי נפל בקרבות מול הצלבנים בהר תבור ונקבר במדרסה שהקים בירושלים.
|
|
אלזאוית אלהנדיה
|
|
الزاوية الهندية
|
מרפאה של הסהר האדום במבנה ששימש אכסניה לעולי רגל מוסלמיים מהודו לפחות מסוף המאה ה-15.
|
|
אלמולויה
|
AL-MAWLAWIYYA
|
المولوية
|
על שם המסגד ברחוב אבן ג'ראח הסמוך. פירוש השם (לפי וילנאי) "לוה" – לחולל כיוון שהדרווישים, חברי המסדר המוסלמי נהגו לחולל. מייסדם, ג'לאל א-דין רומי כונה ע"י חסידיו: "מאלואנה" – אדונינו.
|
|
אלמלכ אלמעט'ם עיסא
|
AL-MALIK AL-MU'ADHAM ISA
|
الملك المعظم عيسى
|
בנו של אלעאדל (אחיו של צלאח א-דין) שמונה מטעמו על דמשק וארץ ישראל ב-1200 וראה בירושלים עיר קודש, בנה מחדש את חומות העיר ואת כיפת הדקדוק ברחבת כיפת הסלע, הוסיף דלתות עץ גבוהות לשערי הר-הבית, שיפץ את הסטיו הצפוני, בנה כיפה למסגד אלאקצא ובנה גם מדרסה חנפית (אלמעט'מיה) בסמיכות למדרסת ה"צלאחיה". ב-1219 הרס את חומות ירושלים כדי שלצלבנים לא יכבשו את העיר ויתבצרו בה ורבים מתושביה עזבו אותה עם ביקורת כלפיו. נפטר ב-1227 בתקופה בה היה מסוכסך עם אחיו אלכאמל, שליט מצרים.
|
|
אלסיידה
|
AS-SAYYIDA
|
السيدة
|
ע"ש מריה (מרים) אם ישוע.
|
|
אלסעדיה
|
AS-SA'DIYYA
|
السعدية
|
ע"ש סעד א-דין מסעוד, אמיר דמשק בתקופת הסולטאן הממלוכי מחמד אבן קלאון, הקים בעשור הראשון של המאה ה-14 אחוזת קבר (תורבה) בשם: "סעדיה" סמוך לשער השלשלת. נפטר בספט' 1311 ונקבר באחוזת הקבר שהקים.
|
|
אלעומרי
|
AL-OMARI
|
العمري
|
לא ברור פירוש השם. יתכן והכוונה להנציח את שמו של החליף השני, עומר אבן אלח'טאב או שתרגום השם הוא: "הקדום".
|
|
אלקרמי
|
AL-QIRAMI
|
القرمي
|
ע"ש שמס א-דין מחמד קראמי, קדוש מוסלמי. נפטר ב-1386 ונקבר ברחוב הנושא את שמו.
|
|
אררט
|
ARARAT
|
أرارات
|
הר אררט נמצא בגבול ארמניה ולפי המסופר בתורה, נחה עליו תיבת נח בתום המבול. ההר קדוש לארמנים. הרחוב החוצה את הרובע הארמני מצפון לדרום קרוי על שם ההר.
|
|
באב חוטה
|
BAB HUTTA
|
باب حطة
|
ע"ש אחד השערים בחומה הצפונית של הר הבית. פירוש שמו: החטא. יש הקוראים לשער זה :הסליחה או מתרגמים לשער החיטה.
|
|
בוני החומה
|
BONE HAHOMA
|
بوني هحوما
|
בסמיכות לשרידי החומה הרחבה של בית ראשון. שם הרחוב ניתן לכבודם של בוני חומת בית שני בימי נחמיה.
|
|
ביקור חולים
|
BIKUR HOLIM
|
حارة الشرف
חארת אלשרפ
|
בקצה הרחוב שכן ביה"ח "ביקור חולים" שנוסד ב-1867 ע"י עדת הפרושים ובשנת 1925 עבר למשכנו הנוכחי ברחוב שטראוס.
|
|
בית אל
|
BET EL
|
بيث إيل
|
ב-1737 יסד רבי גדליה חיון בית מדרש שהפך לישיבת המקובלים "בית אל" בראשות הרב שלום שרעבי (השמ"ש). לאחר מלחמת השחרור נהרס הבניין. הישבה פעלה בעיר החדשה ולאחר מלחמת ששת הימים חודשה הישיבה במקום זה ע"י רב הכותל, הרב יהודה מאיר גץ שעמד בראשה עד יומו האחרון.
|
|
בית הבד
|
OLIVE PRESS
|
خان الزيت
חאן א-זית
|
הרחוב בנוי על תוואי הקרדו הרומי החוצה את העיר משער שכם בצפון ועד לרובע היהודי. פירוש השם: אכסניית השמן (זית). יתכן והיה ברחוב מבנה מרכזי לעצירת (הפקת) שמן מזיתים. בעברית מבנה כזה נקרא: בית הבד.
|
|
ברקאי
|
BARKAI
|
بَرْكاي
|
המשנה ביומא, פרק ג' מספרת שפעם אחת עלה הירח וסברו בבית המקדש שהגיע יום חדש ושחטו בטעות את קרבן התמיד של הבקר. מסיבה זו נדרשו לוודא שהאור הראשון הוא יום חדש והבירור נעשה באמצעות השאלה:ברקאי?
|
|
בתי מחסה
|
BATE MAHASE
|
بتي مَحَسي
|
עקב מצוקת הדיורבישוב הישן, יזם כולל הו"ד (הולד ודויטשלנד/גרמניה) הקמת שיכון דירות לעניים. בין השנים 1860-1890 הוקם המתחם הוקם מכספי תרומות ובעיקר מתרומתו של הברון רוטשילד שסמל משפחתו חקוק בחזית הבניין. במקום זה התכנסו שרידי הרובע היהודי במלחת השחרור טרום כניעתם לליגיון הירדני..
|
|
ג'ורג' הקדוש
|
ST GEORGE
|
القديس جورج
|
ע"ש הכנסייה הקופטית במרכז הרחוב. ג'ורג' הנו מגדולי הקדושים של הכנסייה האורתודוכסית שהוצא להורג ע"י הרומאים ב-302 לאחר שכקצין רומי החליט להתנצר.
|
|
ג'יימס הקדוש
|
ST JAMES
|
القديس جيمس
|
ע"ש הקתדרלה של הפטריאכיה הארמנית הסמוכה. ג'יימס הכוונה ליעקב בן זבדי, אחד מ-12 שליחי ישו שהוצא להורג ע"י הורדוס אגריפס בשנת 44 וראשו הערוף טמון בכנסייה
|
|
גל-עד
|
GAL-ED
|
چلعِيد
|
לציון הגלעד שהוקם במקום בו נטמנו חללי העיר העתיקה במלחמת השחרור (1948). לאחר מלחמת ששת הימים (1967) הועברו עצמותיהם לקבורה בהר הזיתים.
|
|
דוד
|
DAVID
|
سويقة علون
סויקה עלון
|
בנוי על מתווה החומה הראשונה של בית שני ועל מתווה הדקומנוס, הרחוב שחצה את העיר ממערב למזרח בעיר הרומית אליה קפיטולינה. השם "דוד" ניתן לו כנראה ע"ש מגדל פצאל שזוהה בטעות כבר בתקופה הביזאנטית כמגדלו של דוד. סויקה עלון פירושו: השוק של מש' עלון.
|
|
דוד
|
DAVID
|
سوق البازار
סוק אלבזאר
|
החלק הדרומי של רחוב דוד נקרא כך בערבית. המילה בזאר היא שוק בשפה הפרסית-טורקית.
|
|
דמיטריוס
|
ST DIMITR
|
القديس متري
|
קדוש נוצרי שחי במאה הרביעית והוצא להורג. על שמו הוקמה כנסייה במקום.
|
|
האחים
|
LES FRÈRES
|
الأخوان فرير
פרייר
|
ע"ש ביה"ס שהקים המסדר הנוצרי קתולי (צרפתי) "האחים הנוצרים" שהוקם בשנת 1878 ופועל להקמת בתי ספר וחינוך נוצרי.
|
|
הביכורים
|
HA-BIKURIM
|
هبيكوريم
|
הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. החקלאי היהודי חייב להביאם לכוהנים בבית המקדש.
|
|
הגיא
|
AL-WAD
|
الواد
אלואד
|
הערוץ החוצה את העיר מצפון לדרום, משער שכם דרך רחבת הכותל ונשפך לקדרון. נקרא בעבר עמק הטרופיאון (עושי הגבינה).
|
|
הגיתית
|
HA-GITIT
|
هچيتيت
|
"למנצח על הגיתית" – מוטיב חוזר בספר תהילים. הפירוש המקובל הוא שמדובר בכלי נגינה שניגנו הלווים בבית המקדש.
|
|
הדגל
|
AL-BAIRAQ
|
دار البيارق
דאר אלביארק
|
ביארק היא מילה טורקית שפירושה: דגל. באחד הבתים ברחוב זה של מש' אלחוסייני היו מאופסנים הדגלים של התהלוכה החגיגית לנבי מוסא. חגיגות אלו נוסדו ע"י צאלח א-דין ומתקיימים באביב לפי לוח השנה היווני-אורתודוקסי ולא המוסלמי.
|
|
החצוצרות
|
HA-HATSOTSROT
|
هحَتْسوتْسْروت
|
מכלי הנגינה ששימשו את הלווים בבית המקדש.
|
|
היהודים
|
JEWISH QUARTER
|
حارة اليهود
חארת אליהוד
|
ע"ש הרובע היהודי. חלקו הצפוני נקרא בתקופה הירדנית אלמנאדלין להנצחת לוחמי הלגיון שכבשו את הרובע היהודי.
|
|
הכותל
|
HA-KOTEL
|
حائِط المبكى
חיט אלמבכי
|
סמוך לכותל המערבי. מחבר את הכותל עם רחוב השלשלת ממצפון והרובע היהודי מדרום וממערב ל. בערבית פירוש השם:קיר הדמעות. בעבר קראו לסמטה זו:חוש אבו מדיין.
|
|
הכותל הקטן
|
SMALL WESTREN WALL
|
حوش الشهابي
חוש שיהאבי
|
קטע חשוף באורך 20 מ' של הכותל המערבי, משער הברזל לכוון צפון. למקום נוהגים להגיע יהודים להתפלל קרוב יותר לאזור המשוער של אבן השתיה (כיפת הסלע) ולהטמין פתקים בסדקיו. בהמשך הסמטה גרים תושבים הקוראים לה: חוש שיהאבי - ע"ש המשפחה שגרה במקום.
|
|
הכינור
|
HA-KINOR
|
هكينور
|
כלי הנגינה הראשון המוזכר בתנ"ך. שימש את הלווים בבית המקדש.
|
|
הכנסיות
|
CHURCHES
|
الكنائس
|
על שם ריבוי הכנסיות בסמיכות לרחוב זה.
|
|
הלנה הקדושה
|
ST HELENA
|
سنت هلينة
|
ע"ש הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס שהגיעה לירושלים ב-326 לאחר הכרזת הנצרות כדת מועדפת באימפריה הרומית , איתרה את "הצלב הקדוש" והקימה את כנסיית הקבר.
|
|
המלאך
|
HA-MAL'AKH
|
الملآخ
|
לא ברור ע"ש איזה מלאך. יתכן והכוונה למלאך שלפי המסורת של הכנסייה הסורית הסמוכה, ששחרר את פטרוס מכלאו ולאחר שחרורו הגיע לכנסייה.
|
|
המלך פיצל
|
KING FAISAL
|
الملك قيصل
אלמלכ פיצל
|
בנו השלישי של חוסין מלך חיג'אז מהשושלת האשמית. נולד ב- 1883 בערב הסעודית ובזכות סיועו לבריטים (יחד עם אביו) במלחמה נגד העות'מאנים מונה למלך עיראק הראשון ב- 1921. יחסו למיעוטים, לשיעים וליהודים היה סובלני ותקופתו נחשבה ל"תור הזהב" של יהודי עיראק. נפטר ב- 1933 מהתקף לב ונקבר בעיראק.
|
|
הממונה
|
HA-MEMUNE
|
مموناه
|
משה חילק את הכוהנים ל-8 משמרות. בבית המקדש הראשון חולקו הכוהנים ל-24 משמרות ועל כל משמר ראש אחד ממונה. בבית המקדש השני חולקו תפקידים למשימות שונות וכל בעל תפקיד שאחראי על תחומו נקרא: "הממונה".
|
|
המנזר האתיופי
|
ETHIOPIAN MONASTERY
|
دير الحبش
דיר אלחבש
|
ב-1959 מונה לראשונה פאטריאך ממוצא אתיופי ע"י קיריל ה-5 ומאז השתחררו האתיופים מחסותה של הכנסייה הקופטית. בין העדות סכסוך על נכסים בירושלים. ברחוב ממוקמת הפטריאכיה האתיופית.
|
|
המנזר הסיריאני
|
|
دير السريان
|
ע"ש הכנסייה של העדה הסורית-אורתודוכסית הנמצאת ברחוב זה.
|
|
המצלתיים
|
HA-METSILTAYIM
|
همِتْسيلتَيم
|
כלי הקשה מתכת ששימש את הלווים בבית המקדש הראשון והשני. "הללוהו בצלצלי תרועה" (תהילים, קנ', 5).
|
|
המקובלים
|
HA-MEKUBALIM
|
همِكوبَليم
|
על שמם של לומדי תורת הסוד (הקבלה).
|
|
המשוררים
|
HA-MESHORERIM
|
همِشورِريم
|
אחד מתפקידי הלווים בבית המקדש היה זמרה ושירה.
|
|
הנבל
|
HA-NEVEL
|
هَنِيڤِل
|
כלי נגינה ששימש בעבודת הלוויים בבית המקדש. "הללוהו בנבל וכינור" (תהילים, קנ' 3).
|
|
הסהר
|
AL-HILAL
|
طريق الهلال
טריק אלהלאל
|
הסהר הנו סמל האסלאם ומופיע בראש צריחי המסגדים ועל דגלי אומות מוסלמיות. הלאל פירושו בערבית: ירח.
|
|
הסולטאן ברקוק
|
AL-SULTAN BARKUK
|
السلطان برقوق
|
אל-מאליכ א-זאהיר סייף א-דין ברקוק, צרקסי שנמכר לעבד במצרים בשנת 1363, הצטרף למהפכה הממלוכית ובשנת 1382 הדיח את הסולטאן והחל לשלוט עד 1389.
|
|
העוגב
|
HA-UGAV
|
هعوچاف
|
אחד מכלי הנגינה בבית המקדש. "הללוהו במינים ועוגב" (תהילים, קנ' 4). אין דעה מוסכמת איך היה נראה הכלי הקדום.
|
|
העומר
|
HA-OMER
|
هعومِر
|
מצוות הבאת העומר נהגה בזמן שבית המקדש היה קיים, בערב חג הפסח היו קושרים את ראשי השיבולים, קוצרים במוצאי החג וביום השני של חג הפסח הובא מהם קרבן מנחה לכהן. הכוהן היה מניף את המנחה ובכך הותר לאכול מהתבואה החדשה של אותה שנה.
|
|
הפטריארכיה היוונית
|
|
البطريكية اليونانية
|
ע"ש מבנה הפטריאכיה היוונית קתולית שברחוב זה
|
|
הצריח האדום
|
AL-MA'DHANA AL-HAMRAA
|
المأذنة الحمراء
אלמאד'נה אלחמרא
|
ע"ש מספר אבנים אדומות המשולבות בצריח המסגד שברחוב זה.
|
|
הקארדו
|
CARDO
|
الكاردو
|
לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ב-135 לספירה, מימש אדרינאנוס את תכניתו והפך את ירושלים לעיר רומית בשם:אליה קפיטוליה. הרחוב שחצה את העיר משער שכם דרומה נקרא:קארדו. החלק של רחוב זה ברובע היהודי הוא מהתקופה הביזאנטית. ניתן לראות בחלק הפתוח של הרחוב את שרידי העמודים ומיקום החנויות.
|
|
הקופטים
|
COPTS
|
خان الاقباط
ח'אן אלאקבאט
|
הקהילה הקופטית נוצרית-אורתודוקסית שמוצאה במצרים ומונה כ-50 מליון איש, רובם באתיופיה (30 מליון). ב- 1236 התמנה ארכיבישוף קופטי בירושלים ומאז קיימת פטריאכייה קופטית סמוך לכנסיית הקבר.
|
|
הקמרונות
|
QANATER AL-KHADIR
|
قناطر الخضير
קנאטר אלח'דיר
|
על שם הקשתות הרבות ברוב חלקי הרחוב.
|
|
הקראים
|
QARAITES
|
القرائين
|
ע"ש בית הכנסת של העדה הקראית הנמצא ברחוב זה. ביהכנ"ס אינו פעיל אלא משמש כמוזיאון לשרידי הקהילה בירושלים שתחילתם ככל-הנראה במאה ה-9.
|
|
הרב גץ
|
HA-RAV GETS
|
الحاخام چِتْس
|
הרב מאיר יהודה גץ (1924-1995), יליד טוניס, רב, עורך-דין, מקובל. שמש רב הכותל משנת 1968 והקים את ישיבת המקובלים בית אל.
|
|
השוערים
|
HA-SHO'ARIM
|
هشوعَريم
|
אחד מהתפקידים העיקריים של הלווים בבית המקדש היה שמירה על השערים.
|
|
השופר
|
HA-SHOFAR
|
هشوفار
|
"הללוהו בתקע שופר" (תהילים, קנ' 3). כלי נשיפה המשמש להכתרת מלכים וקריאה לאירועים חריגים כגון: מלחמה שנת היובל. חשיבותו לעם היהודי בגלל התקיעות בראש השנה לסליחה ולזיכרון עקידת יצחק שהוחלף באיל.
|
|
השליחים
|
AR-RUSUL
|
الرسل
אלרסול
|
ע"ש שנים-עשר השליחים, תלמידי ישו.
|
|
השמינית
|
HA-SHMINIT
|
هشْمينيت
|
כלי נגינה בעל שמונה מיתרים ששימש בבית המקדש.
|
|
השער החדש
|
NEW GATE
|
الباب الجديد
|
הדרך המובילה מהשער החדש לתוך העיר העתיקה. השער נפרץ ב- 1889 כדי להקל את הגישה מהעיר העתיקה לאכסניות והמבנים האירופיים שמחוץ לחומה.
|
|
התופים
|
HATUPIM
|
هتوپيم
|
כלי הקשה ששימש בבית המקדש. "הללוהו בתוף ובמחול" (תהילים,קנ' 4).
|
|
התמיד
|
HA-TAMID
|
هتَميد
|
על שם הקרבן הקבוע (התמיד) שהוקרב כל בקר וכל ערב בבית המקדש.
|
|
ויה דולורוזה
|
VIA DOLOROSA
|
طريق الآلام
טריק אלאלאם
|
דרך הייסורים של ישו מהתחנה הראשונה במצודת האנטוניה (ביה"ס אלעומריה) ועד התחנה ה- 14 בכנסיית הקבר.
|
|
ח'אן א-סולטאן
|
KHAN AS-SULTAN
|
خان السلطان
|
מחסנים ומגורי סוחרים בצמוד לרחבה פתוחה, הוקמה ע"י נציב סוריה בידמור בהוראתו של הסולטאן הממלוכי ממוצא צ'רקסי, א-צ'אהר ברקוק בשנת 1386 ונקראה "אלקיסאריה". שנת הבנייה ושמות הבונים מונצחים בכתובת שבקיר האכסניה שהכנסותיה הוקדשו למסגדים שבהר הבית.
|
|
חב"ד
|
HABAD
|
حباد
|
ע"ש בית הכנסת "צמח צדק" של חסידות חב"ד שהוקם ברחוב זה ב-1858 ופעילותו חודשה לאחר מלחמת ששת הימים.
|
|
חב"ד
|
HABAD
|
سوق الحصر
סוק אלחוצור
|
החלק הצפוני של רחוב חב"ד נקרא בערבית סוק אלחוצור כיוון שהיה מרכז לממכר מחצלות.
|
|
חוש אבו פרחה
|
ABU-FARHA
|
حوش ابو فرحة
|
ע"ש המשפחה שגרה שם.
|
|
חוש אלבאן
|
AL-BAN
|
حوش البان
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלבח'ארי
|
|
حوش البخاري
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלבטש
|
AL-BATSH
|
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלבסטאמי
|
AL-BUSTAMI
|
حوش البسطامي
|
ע"ש אבו יזיד אלבסטאמי שחי במאה ה-9 בעיר הולדתו, בסטאם שבפרס, שם פעם ובה נקבר, ייסד מסדר דרווישים שגרו בסמיכות להר הבית.
|
|
חוש אלבסטי
|
AL-BASTI
|
حوش البسطي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם. קיימים 2 סמטאות בשם זה. אחת בשכונת באב חוטה וסמטה נוספת מול צומת ההוספיס לכוון מערב.
|
|
חוש אלוארי
|
AL-WARI
|
حوش الواري
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלזבאדי
|
AL-ZABADI
|
حوش الزبادي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלזרה
|
AL-ZARAI
|
حوش الزرة
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלח'טיב
|
AL-KHATIB
|
حوش الخطيب
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלחילו
|
AL-HILU
|
حوش الحلو
|
אלחילו פירושו היפה. ככל הנראה ע"ש יופי הסמטה.
|
|
חוש אלחלבי
|
Al-HALABI
|
حوش الحلبي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלמוקת
|
AL-MUWAQQAT
|
حوش المؤقت
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלמסעודי
|
AL-MAS'UDI
|
حوش المسعودي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלנח'לה
|
AL-NAKHLA
|
حوش النخلة
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלעג'לוני
|
AL-AJLUNI
|
حوش العجلوني
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אלעדס
|
AL-'ADAS
|
حوش العدس
|
ע"ש הכנסייה היוונית אורתודוכסית הנמצאת בקצה .
|
|
חוש אלקרקי
|
AL-KARAKII
|
حوش الكركي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש אנצארי
|
ANSARI
|
حوش انصاري
|
שופט שאפעי, עיסא בן ע'אנם אלנאנצארי. נפטר ב-1395. בארכיונו בהר הבית נמצאו מאות מסמכים בעלי ערך ללימוד התקופה הממלוכית.
|
|
חוש בזיליוס
|
ST BASIL
|
القديس باسيليوس
|
ע"ש הכנסייה היוונית אורתודוקסית הקטנה שבקצה הסמטה. בזיליוס "הגדול" חי במאה ה-4 בקיסריה ונחשב כמי שהניח את היסוד לחוקת הנזירות בנצרות והוצא להורג בשנת 379.
|
|
חוש דודו
|
AL-DUDU
|
حوش دودو
|
ככל הנראה ע"ש מבנה של יהודים שהושכר כמתנ"ס למוסלמים-בבדיקה
|
|
חוש דקידק
|
DAQIDAQ
|
حوش دقيدق
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש כרמי
|
AL-KARMI
|
حوش الكرمي
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש מונה
|
MUNA
|
حوس منى
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש משעל
|
MISH'AL
|
حوش مشعل
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש סריאן
|
SYRIAN
|
حوش سريان
|
ע"ש המשפחות של העדה הסורית-אורתודוכסית שגרות בסמטה זו.
|
|
חוש שאהין
|
|
حوش شاهين
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חוש שאויש
|
ASH-SHAWISH
|
حوش الشاويش
|
ע"ש המשפחה שגרה שם
|
|
חיי עולם
|
HAYE OLAM
|
حَيِي عولام
|
ע"ש ישיבת "חיי עולם". פעלה ברחוב מעלה ח'אלדיה עד 1936 והייתה מוסד חשוב בישוב הישן. במבנה הישן קיימת כיום ישיבת "שובו בנים". ישיבת "חיי עולם" פועלת מאז מלחמת ששת הימים ברובע היהודי ברחוב זה.
|
|
לוחמי הרובע בתש"ח
|
1948 HA-ROVA WARRIORS
|
لوحمي هروبع بتثاح
|
לזכרם של לוחמי הרובע היהודי במלחמת השחרור שנפלו על הגנתו. במקום תערוכה המנציחה את קרבות המלחמה.
|
|
מוריסטאן
|
MURISTAN
|
المارستان الصلاحي
|
כבר במאה ה-9 שמש המתחם לבית חולים ואכסניות. בתקופה הצלבנית פעל במקום בית החולים של מסדר ההופיטאלרים. המתחם הופקע ע"י צלאח א-דין לאחר כיבוש ירושלים אך המשיך לשמש כבית חולים ונקרא: הבימאריסטאן (בית חולים בפרסית) א-צאלחי, ע"ש צאלח א-דין.
|
|
מעלה אלאצילה
|
AL-ASILAH
|
عقبة الأصيلة
עקבת אלאצילה
|
הכוונה כנראה לסוס אצילה. עד לאחרונה קראו לרחוב בעברית "הרמכים" כתרגום שנסמך על מגילת אסתר שם מוזכרים הרמכים כפרשים מובחרים.
|
|
מעלה האבטיחים
|
AL-BATTIKH
|
عقبة البطيخ
עקבת אלבטיח
|
ככל הנראה מקום שבו מכרו אבטיחים.
|
|
מעלה המוגרבים
|
ramp MUGRABI
|
عقبة المغاربة
|
על שם שכונת יוצאי ארצות המע'רב (צפון אפריקה) המוסלמים שגרו ברחבת הכותל עד מלחמת ששת הימים.
|
|
מעלה הנזירות
|
THE NUNS
|
عقبة الراهبات
עקבת אלרהבאת
|
על שם מנזר האחיות ציון שקיים בתחתית רחוב זה, בצומת עם דרך הייסורים. רהבאת בערבית – נזירות.
|
|
מעלה התות
|
AL-TUT
|
عقبة التوت
עקבת אלתות
|
ע"ש עץ התות הגדל בסמטה בסמיכות לקברו של סיח' סעד.
|
|
מעלות המדרשה
|
AT-TAKIYYAH
|
عقبة التكية
עקבת אלתכיה
|
במעלה הרחוב קיים בי"ס "דאר אלאיתאם" (בית היתומים) שבעבר שימש כמדרשה לנזירים מוסלמים. השם העברי הוא תרגום לשם הערבי.
|
|
מעמדות ישראל
|
MA'AMDOT ISRAEL
|
معَمْدوت يسرائيل
|
בזמן ביהמ"ק תקנו הנביאים הראשונים למנות 24 קבוצות של אנשים כשרים ויראי חטא כשליחי הציבור בזמן הקרבת קרבנות-ציבור. (רמב"ם, הל' כלי המקדש, פרק ו').
|
|
מרק הקדוש
|
ST MARK
|
مار مرقس
|
ע"ש מרק הקדוש, מחבר האוונגליון "מרקוס". כנסיה על שמו קיימת בסמיכות ברחוב אררט של הסורים אורתודוכסים.
|
|
משגב לדרך
|
MISGAV LADAKH
|
ِسْچاﭫ لَداخ
|
ע"ש בית החולים שהוקם ברובע היהודי ב- 1854 בתרומת מש' רוטשילד. ב-1879 קיבל את השם "משגב לדך" ע"ש הפסוק:"ויהי ה' משגב לדך" (תהילים, ט' 10).
|
|
משמרות הכהונה
|
MISHMEROT HAKEHUNA
|
مِشمِروت هكِهونا
|
התלמוד מספר כי דוד המלך חילק את הכוהנים ל-24 משמרות כך שכל משמרת עבדה בבית המקדש שבועיים בשנה (תענית,כז.). לאחר דיכוי מרד בר כוכבא עברו המשמרות כמו יתר פליטת העם מירושלים לגליל.
|
|
נחמו
|
NAHMU
|
نحْمو
|
על שם נבואת הנחמה של ישעיהו הנביא לאחר חורבן בית המקדש "נחמו נחמו עמי" (פרק מ').
|
|
עומר אבן אלח'טאב
|
|
عمر بن الخطاب
|
עֻמַר בִן אלחַ'טַאב (عمر بن الخطاب)חי בין השנים 586 –644. השני מבין ארבעת החליפים שלאחר מות הנביא שכונו "אלראשדון" (ישרי הדרך). מינויו נעשה ע"י קודמו "אבו בכר" ושירת בתפקיד החל משנת 634 . נחשב למייסד האימפריה, כובש המזרח התיכון ומשחרר ירושלים בה התפלל לאחר כניעתה, קבע את תחילת הספירה המוסלמית משנת ההגירה ממכה למדינה ב- 622 לספירה. נחשב עניו וצנוע אך נרצח במהלך תפילה ע"י עבד פרסי
|
|
עלא א-דין
|
ALAA AD-DIN
|
علاء الدين
|
עלא א-דין, מאמין אדוק, התעוור ונפסל לשירות צבאי, ידידו של הסולטאן הממלוכי בייברס, מונה לאחראי כספי מקדשי חברון וירושלים, ריצף את המפלס העליון של רחבת הר הבית, התקין את השירותים הציבוריים ופתח את השער המוליך אליהם (באב אלמטהרה) ודאג ב-1266 להספקת מים תקינה להר הבית. נפטר ב-1294
|
|
עקבת אלח'אלדיה
|
AL-KHALIDIYYA
|
عقبة الخالدية
|
ע"ש משפחה מוסלמית ירושלמית מפורסמת המייחסת את עצמה לח'אלד אבן וליד, מפקד בכיר בצבאות המוסלמים שכבשו את המזרח התיכון במהלך המאה השביעית.
יהודים שגרו בחלק מהבתים לפני מלחמת השחרור קראו לרחוב זה בשם: חברון.
|
|
עקבת אלמופתי
|
AL-MUFTI
|
عقبة المفتي
|
קטע הרחוב בין התחנה ה-6 ל-7 בדרך הייסורים. לא ידוע אם מיוחס לאדם מסוים או לתפקיד המופתי, המנהיג הדתי העליון.
|
|
עקבת אלסראיה
|
AS-SARAYA
|
عقبة السرايا
|
ע"ש בית השלטון התורכי שהיה ברחוב זה.
|
|
עקבת חב רומן
|
HABB RUMMAN
|
عقبة حب رمان
|
פירוש השם: גרעין הרימון.
|
|
עקבת רצאצ
|
RASSAS
|
عقبة رصاص
|
רצאצ בערבית פירושו: עופרת. ע"ש שכבות העופרת בין אבני בניין ששימשו כתחליף למלט.
|
|
עקבת שדאד
|
SHADDAD
|
عقبة شداد
|
בהאא א-דין אבן שדאד מפמליית צלאח א-דין, מונה על-ידו ב-1188 לקאדי אלעסכר (השופט הצבאי) לבירור המחלוקות בין אנשי הצבא בירושלים. ב-1192 מונה למורה הבכיר במדרסת צלאחיה (כנסיית סט. אנה), עזב את ירושלים לאחר מות צלאח א-דין ב-1193 ועבר לשרת בחלב אצל אחד מבניו של צלאח.
|
|
עקבת שיח' חסן
|
SHEIKH HASSAN
|
عقبة الشيخ حسن
|
לא ברור למי הכוונה
|
|
עקבת שיח' לולו
|
SHEIKH LULU
|
عقبة الشيخ لولو
|
ע"ש המסגד בתחתית הרחוב הנושא את שמו של שיח' בדר א-דין לולו, מושל מוצול בעירק שרכש והקדיש את השטח שבו קיים המסגד. נפטר ב- 1385
|
|
עקבת שיח' ריחאן
|
SHEIKH RAIHAN
|
عقبة الشيخ ريحان
|
ע"ש קברו של שיח' ריחאן הנמצא במבנה ברחוב זה. לא ברור מי היה אדם זה.
|
|
פלוגת הכותל
|
PLUGAT HAKOTEL
|
دَرَج الطَابُونَة
דרג' אל טאבונה
|
המדרגות העולות מרחוב השלשלת לרובע היהודי, לרחוב פלוגת הכותל. דרך מדרגות אלו הובילו ככל הנראה קמח לאפייה בתנור ערבי שהיה בסמוך.
|
|
פלוגת הכותל
|
PLUGAT HAKOTEL
|
پلوچات هكوتِل
|
בתקופת המאורעות (1936-1939) שהתה בבית ברחוב זה פלוגה של צעירי בית"ר על מנת לאבטח את המבקרים בכותל המערבי.
|
|
פרנציס הקדוש
|
ST FRANCIS
|
سنت فرنسيس
|
ע"ש המרכז של המנזר הפרציסקאני ברחוב זה שנבנה במחצית המאה ה-16. מקור השם ממייסדם, פרנציוס הקדוש מאניפולי.
|
|
צלאחיה
|
SALAHIYYA
|
صلاحية
|
ע"ש צלאח א-דין אלאיובי (1137-1193) מייסד השושלת האיובית וכובש ירושלים מידי הצלבנים ב-2 אוק' 1187. "צלאחיה" היה שמה המוסלמי של כנסיית סט אנה לאחר הכיבוש האיובי ובה הייתה מדרסה שאפעית, מוסד הוראה יוקרתי בימי הביניים בירושלים. "צלאחיה" היה גם הכינוי לממלוכים הותיקים של צלאח א-דין.
|
|
קאזה נובה
|
CASA NOVA
|
كازانوبة
|
פירוש השם הוא "בית חדש". הרחוב נושא את שם האכסניה שנקראה כך כיוון שהיא חדשה יחסית למנזר הסמוך הפרנציסקני סן סלוודור.
|
|
רבי יהודה הלוי
|
RABBI YEHUDAH HALEVI
|
الحاخام يهوذا هليڤي
|
מוכר בכינוי ריה"ל (1075-1140), נולד בטולדה שבספרד, תלמיד רבי יהודה אלפסי (הרי"ף), כתב את ספר הכוזרי ושירי געגועים לא"י, שמש רופא של מלך קסטיליה. בשנתו האחרונה נסע למצרים ומשם לא"י שם כנראה מת.
|
|
שבות
|
SHVUT
|
شْڤوت
|
לסמל את שיבת העם היהודי לארץ ישראל ולעיר העתיקה עפ"י הפסוק בירמיהו (ל' 18) "הנני שב את שבות אהלי יעקב"..
|
|
שביל החסידות
|
BURJ AL-LAQLAQ
|
برج اللقلق
בורג לקלק
|
הרחוב המוביל משער האריות אל הבליטה המבוצרת בפינה הצפון-מזרחית של העיר העתיקה. יתכן ונבנה בינואר 1192 בעת ההכנות האיוביות להתקפה הצלבנית שבוטלה בעקבות "חוזה יפו" בין צלאח א-דין לריצ'רד לב-הארי.
|
|
שוני הלכות
|
SHONE HALAKHOT
|
شونِي هلَخوت
|
על שם חברות של תלמידי חכמים שהתכנסו ללימוד הלכה.
|
|
שוק אבטימוס
|
AVTIMOS
|
سوق افتيموس
|
מנציח את מנזר אבטימוס שהוקם ב- 428 לספירה במדבר יהודה (חאן אלאחמר) ע"י הנזיר אביטימוס הגדול כמנזר מתבודדים וננטש במאה ה-12
|
|
שוק הבשמים
|
AL-ATTARIN
|
سوق العطارين
סוק אלעטארין
|
שוק שבו נמכרו בשמים וגם כיום משמש לממכר בשמים אך גם לסחורות נוספות.
|
|
שוק הצבעים
|
SUQ AD-DABBAGHA
|
سوق الدبّاغة
סוק אלדבאע'ה
|
דבאע'ה הכוונה לעיבוד עורות, בורסקאים. המקום שימש כמרכז לפעילות זו.
|
|
שוק הצורפים
|
AL-KHAWAJAT
|
سوق الخواجات
סוק אלח'ואג'את
|
פירוש השם: חואג'את הוא האדונים. יתכן ונקרא כך כיוון שמכרו שם בדים ובעלי החנויות עבדו עבודה נקייה יחסית.
|
|
שוק הקצבים
|
SUQ AL-LAHHAMIN
|
سوق اللحامين
סוק אללחאמין
|
משמש עד היום חנויות אטליז רבות.
|
|
שוק מוכרי הכותנה
|
AL-QATTANIN
|
سوق القطانين
סוק אלקטאנין
|
בעבר שימש המקום להכנת בדים מכותנה ומכירתם. השוק נבנה ע"י האמיר תנכיז הממלוכי במחצית הראשונה של המאה ה-14 על הריסותיו של שוק צלבני ובו מלון אורחים לעולי רגל, מעיינות רחצה (חמאמים) וחנויות. היהודים קראו לרחוב "החנויות" הגלל הזיהוי המוטעה עם מקום שאליו גלו לאחר צאתם מלשכת הגזית או בגלל החנויות ששופצו במאה ה-19 וצופו בטיח לבן.
|
|
שער אלע'ואנמה
|
BAB AL-GHAWANIMA
|
باب الغوانمة
|
ע"ש משפחת ע'אנם, משפחה ירושלמית ותיקה שגרו בסמיכות לשער, קבלו את ניהול הח'אנקה בקצה רחוב הנוצרים והמשיכו גם בתקופה הממלוכית לנהל את המקום וליהנות מהכנסות ההקדש.
|
|
שער האריות
|
LION'S GATE
|
طريق المجاهدين
טריק אלמוג'הדין
|
הדרך המגיעה משער האריות. בערבית נקרא חלק זה בשם "אלמוג'הידין" (חללים במלחמת קדש) הקבורים ברחבת אלע'זאלי בסמיכות לשער האריות. ולשער השבטים.
|
|
שער הברזל
|
BAB AL-HADID
|
طريق باب الحديد
באב אלחדיד
|
אחד משערי הר הבית בחומה המערבית. נקרא כך כיוון שעשוי מדלתות ברזל ולא מדלתות עץ.
|
|
שער הפרחים
|
HEROD'S GATE
|
عقبة درويش
עקבת דרוויש
|
החלק הדרומי של הרחוב המחבר את שער הפרחים עם דרך היסורים.
|
|
שער הפרחים
|
HEROD'S GATE
|
القادسية
אלקאדסיה
|
השם המשובש של שער "א-סהרה", שער בחומה הצפונית של העיר העתיקה שהוביל לבית הקברות ברחוב צלאח א-דין שנקרא "א-סהרה". בעברית חשבו שהכוונה ל"זהרה" ותרגמו לפרחים. בערבית השם "אלקדסיה" ע"ש ביה"ס לבנות ברחוב זה.
|
|
שער השלשלת
|
CHAIN GATE
|
بابا لسلسلة
באב אלסלסלה
|
הרחוב המוביל לשער השלשלת בחומה המערבית של הר הבית. נקרא ע"ש כיפת השלשלת מול הכניסה ברחבת כיפת הסלע.
|
|
תפארת ישראל
|
TIF'ERET ISRAEL
|
تِفْئيرِت يسرائيل
|
על שם בית הכנסת "תפארת ישראל" שבנייתו הסתיימה ב-1872 ונקרא ע"ש רבי ישראל פרידמן מרוז'ין שתרם את הכסף לקניית המגרש. ביהכנ"ס מפורסם גם כשמו של הגבאי הנמרץ: ניסן ב"ק המבנה נהרס ב-1948 ע"H הירדנים ועדיין בחורבנו.
|
| |
